הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
אריאל טל עורך דין
משרד עורכי דין
לטיפול דחוף/בהול
התקשרו או השאירו הודעה בווצאפ נייד 0543209765 
משרד עורכי דין
לקביעת פגישה במשרדינו
ירושלים רחוב בית הדפוס 12 גבעת שאול
ו/או  בכל עיר בחלקי הארץ השונים 
התקשרו למזכירה הגב' רבקה גורן ניתן לפנות גם בווצאפ
​​​​​​​ נייד מס': 


או התקשרו בטלפון או בווצאפ לעורכת דין אהרונה פוזנר נייד מס': 0545578807 
בס"ד
ברוכים הבאים - משרד עורכי דין
צוות מקצועי בעל התמחות מקצועית במגוון רחב של כלל תחומי המשפט. 
טיפול מהיר, יחס אישי, חריצות, נאמנות, מסירות מעל הכל סודיות.
לקוח יקר:
אני רואה בעבודת עורך הדין שליחות קדושה לסייע לך

​​​​​​​ מענה מיידי בכל חלקי הארץ 24/6.
תחומי עיסוק המשרד
מעמד אישי
דיני משפחה
הסכמי ממון
צוואות
צו ירושה
צו קיום צוואה
אפוטרופוסות על נזקקים

בתי דין רבניים
סידור גט
ערעורים בית הדין הגדול

הקדשות
התמחות בתחום דיני הקדשות דתיים
יצוג דיירים למול הקדשות
ביטול הקדשות לטובת יורשי המקדיש
יצוג בתי כנסת, עמותות.


תכנון ובנייה
ביטול צווי הריסה, התרי בנייה
תביעות / הגנה נגד רשות שלטונית
ליקויי בנייה תביעה/ הגנה נגד קבלנים ו/או חברות הביטוח

משכנתאות
יעוץ ויצוג מול הבנקים לקבלת משכנתאות גם למסורבים


משפט אזרחי /מסחרי

חוזים
רכישה מכירה
הסכמים מורכבים בין שותפים, 

יפוי כוח נוטריוני

יפוי כוח מתמשך

מקרקעין
רישום קרקעות , תביעות / הגנה בכלל תחומי המקרקעין
דמי מפתח. פינוי. הגנה. 

ליקויי בנייה
תביעות נגד קבלנים ו/או חברות הביטוח 

בתים משותפים
ייצוג דיירים בבתים משותפים למול המפקח על המקרקעין

התחדשות עירונית
ייצוג דיירים מול יזמים
יצוג יזמים למול דיירים

הוצאה לפועל הגנה בלבד




עתירות
מנהליות, בג"ץ
תובענות יצוגיות. 
ערעורים בכלל תחומי המשפט
ביטול פסקי דין ישנים
טיפול בתיקי התיישנות

פלילי
יצוג ו/או פיקוח אסטראטגי
מתן חוות דעת משפטית
בכלל תחומי המשפט הפלילי
צווארון לבן 

תעבורה
ייצוג משפטי/ ערעורים 
תאונות דרכים, שלילת רישיון


מידע שימושי
מאת עו"ד אריאל טל 
מומחה למשפט עברי

סדרת מאמרים בראי המשפט העברי


"אין קדושה בגבר מתעלל"
פורסם בעיתון הארץ שנת 2003 
קישור:
https://www.haaretz.co.il/misc/2003-08-06/ty-article/0000017f-f51c-d887-a7ff-fdfc3b9e0000

כלי המקדש- עתירה לבג"ץ 
קישור:

https://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=9978

כי תצא
"כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו. בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה" [ דברים, כ"ד, י-יא.[

התורה כופלת אזהרתה בשני פסוקים ומקפידה על כך שהנושה יחכה בחוץ לקבלת משכונו. שכן, אם בדרך כלל ביתו של אדם הוא מבצרו, הרי שבלווה, נותן המשכון, הדברים נכונים וחמורים שבעתיים. החדירה לרשותו, לביתו, שלעיתים הוא גם רכושו היחיד שנותר לו, החיטוט והחיפוש בחפצי ביתו וניפוץ כל תחושת פרטיות, גורמים ללווה עוגמת נפש ובושה בל יתוארו כך שהתורה קובעת שאסור לפעול כן ויש לנהוג ברגישות ובהתחשבות בעני.

 
 "פרטיות וצנעת הפרט"
 לפי החוק הישראלי נקבע:
"(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו".
 

"במדרש למדו חכמים מן המקראות בדבר הגנת הפרטיות של האדם בביתו. וכך אמרו (פסיקתא זוטרתא לראש ספר ויקרא): 'לא יכנס אדם לבית חברו אלא אם כן יאמר לו 'הכנס'; 
יתר על כן, פרטיותם של בני משפחתו של אדם אף היא מוגנת מפני הנושה .
 ציוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו: 'בני, אל תיכנס לביתך פתאום, כל שכן לבית חבריך' (פסחים קי"ב, א').


סנהדרין

סנהדרין כמועצת חכמי ישראל

 
הסנהדרין הוא טריבונל  של ע"א  [ 71 ] חכמים שהיווה את ההנהגה העליונה של העם היהודי בזמן שבית המקדש היה קיים. הנהגה זו הייתה דתית , מדינית , לאומית בכל המובנים וסמכותה נבעה מימות משה רבנו "פרשת שופטים".
סנהדרי גדולה ישבו ב "לשכת הגזית" בבית המקדש בירושלים ושם ישבו מדי יום ביומו ונהלו דיונים משפטיים בכל תחומי המשפט העברי הן בדין האזרחי, בדין פלילי ובדין הדתי.
 כיום אין דנים בתי המשפט בדינים דתיים במדינת ישראל והסמכות לפסוק בדינים דתיים מצויה בידי בתי הדין הדתיים בישראל אך ורק בהסכמת בעל הדין והוא יכול שלא לציית לפסק הדין.
כיום לא ניתן כבתקופת הסנהדרין  לחייב אדם לפעול או לנהוג לפי הדין הדתי מלבד החיובים בדיני נישואין וגירושין.
 
הסנהדרין עבר שינויים היסטוריים כתוצאה מגלות ישראל ואנו מוצאים אותו בתקופה הפרסית בתור אנשי כנסת הגדולה.
עד כה החוקרים מצויים במבוי סתום לגבי המילה סנהדרין.
יש סוברים כי  המילה סנהדרין היא מילה יוונית שפירושה אסיפה או מן מועצה  פירוש זה הוקש ממעשיו  של פומפיוס הממנה 5 סנהדריות.
 
בניגוד לאמור לעיל, לעניות דעתי המילה סנהדרין איננה מילה מהשפה היוונית אלא מהשפה הארמית העתיקה והיא חיבור של שתי  מילים " סהדותא"  ו- "תרעין" 
תרעין: פירוש  המילה " שערים" מחיבור שני מילים אלו נקבל משמעות של  "תורה בשערים"  או "עדות בשער" שנא': "שופטים ושוטרים, תיתן לך בכל שעריך" (דברים טז,יח).
סהדותא: מקור המילה בפרשת תצווה שנא'  פירוש המילה "עדות" "עד" אפשרי כי  הכוונה לתורה.

נא'  בזוהר הקדוש בפרשת פנחס דף רלג ע"ב: " "למנצח על שושן" - עדות, ...וכי שושן עדות מאי סהדותא סהיד אלא שושן דא איהי סהדותא למעשה בראשית ואיהי סהדותא לכנסת ישראל. סהדותא ליחודא עלאה ודא איהו בגין דשושנה דא אית בה תליסר עלין וכלהו קיימין בעקרא חדא... תליסר עלין אלין תליסר מכילן דרחמי דירתא כנסת ישראל מלעילא וכלהו אחידן בעקרא חדא. דאינון י"ג תיקונין דדיקנא תתאה דא"א (כתר) דאינון י"ג תיקונין עלאין דז"א (תפארת, אדם) ואיהו ברית חדא ודוגמא דברית יחודא". משנה תורה ספר שופטים

   .
נא' בבראשית ל"א מ"ז: ולבן קרא לו  יגר שהדותא, ויעקוב קרא לו גלעד.
 
 
 
 
 


עורכי הדין שלנו

עו"ד טל -אריאל 


משרדינו מצויים בירושלים ואולם אנו נותנים מענה וטיפול בכל רחבי הארץ טיפול נגיש ומהיר בכל עיר בישראל. 
משרדינו מקושר בהסכמי שת"פ למשרדי עורכי דין ברחבי הארץ לסייע במהירות לכל לקוח תחת מענה מקומי מהיר בפיקוח ובשיתוף משרדינו.




חיפוש- חוקת ארה"ב
 
לפי התיקון, בחוקת ארה"ב לכל אדם יש זכות לפרטיות בגופו וברכושו ועל כן חיפוש בהם חייב להיעשות רק על סמך מידע מבוסס מראש .

חיפוש גופני ו/או חיפוש בביתו ורכושו של אדם יתאפשרו בצו בית משפט, על סמך הצהרה של מבקש הצו, למעט מספר מצבים מוגדרים בהם ניתן לבצע חיפוש ללא צו, למשל כאשר שוטר עוצר חשוד הוא רשאי לבצע בדיקה גופנית, או כאשר יש חשש סביר לכך שהחשוד עומד להשמיד ראיות - ניתן לפרוץ לביתו לשם מניעת הפעולה.

ראה:
The right of the people to be secure in their persons, houses, papers, and effects, against unreasonable searches and seizures, shall not be violated, and no Warrants shall issue, but upon probable cause, supported by Oath or affirmation, and particularly describing the place to be searched, and the persons or things to be seized.

תרגום:

"זכותם של כל בני האדם להיות מוגנים, בין בגופם, בין בביתם, בין במסמכיהם ובין בחפציהם, מפני חיפושים ותפיסות בלתי סבירים, לא תיפגע, ואף צו לא יינתן, מבלי סיבה סבירה, הנתמכת בשבועה או בהצהרה, והמתארת במדויק את המקום בו יתבצע החיפוש, והאנשים או החפצים אשר ייתפסו
 
המשפט האנגלי:
לורד דנינג
 
. ער אני לכך כי במשפט האנגלי נקודת המוצא הינה שונה. האמרה הידועה, "ביתו של אדם הוא מבצרו", ידועה ואין צריך לחזור עליה.
 
אמרה נוספת מובאת ע"י  לורד דנינג, שומר המגילות, בפסק-הדין האנגלי העוסק בסוגיית החיפוש: Chic Fashions (West Wales) Ltd. v. Jones (1968) [4]
 
 
הלכת הבקתה הרעועה
לורד  דנינג:
 
"האיש העני ביותר רשאי בבקתתו להתנגד לכל כוחות הכתר.
הבקתה - יכול שתהא שבירה,
הגג יכול לרעוד,
הרוח יכול שתנשוב דרכו,
הסערה יכולה להיכנס,
הגשם יכול להיכנס,
אך מלך אנגליה אינו רשאי להיכנס,
וכל כוחות הכתר אינם רשאים להעז ולחצות את מפתן הבקתה הרעועה".
 
 

הראיה והדין במשפט העברי
 
בין סוגי הראיות הקיימות ע"פ כללי המשפט הישראלי הם: ראיות נסיבתיות.
הראיה הנסיבתית.  דבר המהווה, ראיה נסיבתית הדורשת הסקת מסקנה מהראיה, לצורך  הוכחה..

קיימות ראיות נסיבתיות שונות כגון : חפציות , טביעת אצבעות, בדיקה רפואיות,  התנהגות הנאשם כגון: בריחה ממשמורת,  שקרים, שתיקה, ואולי גם קללות, איומים וכו'.
חזקות.  חזקה שבדין וחזקה שבעובדה
חזקה שבעובדה היא ראיה נסיבתית כה חזקה שאין צורך להסיקה כל פעם מחדש - ע"פ 284/59 שם טוב נ' היועה"מ, פ"ד יד,683 685; ד"נ 4/69 נוימן נ' כהן, פ"ד כד(2) 229 290.
הפסיקה קבעה שעצם העובדה כגון החזקה "שאדם מתכוון לתוצאות מעשהו" הרעיון הוא שאין ניתוק בין ההתנהגות לבין התוצאה, שהאדם איננו עושה מעשה בחלל הריק אלא תמיד,  בכוונתו להשיג דבר מסוים.חוץ מחסר כשרות משפטית. ע"פ המשפט העברי  חרש, שוטה,  וקטן [ חש"ו] פטורים מהדין [ גם סומא קרי: עיוור יכול להיכלל ברשימה דלעיל]

ראיות נסיבתיות שונות הקבילות במשפט האזרחי הישראלי פסולות מעיקר הדין במשפט העברי, שכן לצורך הרשעה בדין חייבים להעיד בדין לפחות 2 עדים כשרים ע"פ דין.
 
במשפט הישראלי
שתיקת הנאשם מהווה ראיה נסיבתית והודאת הנאשם מהווה " מלכת הראיות"
 
במשפט העברי
בניגוד גמור למשפט הישראל קובע המשפט העברי:

[ הפלילי] אין בהתנהגות הנאשם כלום ואין בה בכדי להקיש מאום לגבי חיובו בדין. אין בשתיקת הנאשם כדי להפלילו, ואין בהודאת הנאשם כל ראיה במסגרת הדין הפלילי של המשפט העברי
עיין אנציקלופדיה תלמודית, כרך א (מהדורה שניה, ירושלים, תשל"ג), עמודות קפט-קצג; תקמח-תקנא; א' אנקר, SELF-INCRIMINATION IN JEWISH LAW - A REVIEW-ESSAY, דיני ישראל, ד (אונ' ת"א, תשל"ג), עמ' CVII-CXXIV.

עדות במשפט העברי
"ועד אחד לא יענה בנפש למות"
 
דרך ההוכחה היחידה במשפט העברי במקרה של דיני נפשות הינה הוכחה באמצעות מינימום של שני עדים כשרים שומרי תורה ומצוות
שנא' "כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח, ועד אחד לא יענה בנפש למות" במדבר לה, ל. שנא'  "על-פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, לא יומת על-פי עד אחד" . דברים יז, ו.

"יקום דבר"
 
שנא'  "לא יקום עד אחד באיש לכל-עון ולכל-חטאת בכל-חטא אשר יחטא, על פי שני עדים או על-פי שלשה-עדים יקום דבר" . דברים יט, טו.
התלמוד ביאר את המילה " דבר" לעניינים שבממונות.
משמע כי תחילת הפסוק קובע שאין ענישה פלילית אלא ע"פ עדים, וסופו קובע שאין הוכחה בדין האזרחי  ב- "ממונא"  אלא על פי עדים  עיין:  בבלי קידושין סה, ב (וע"ש ע"א ברש"י ד"ה "מהו"); גיטין צ, א; סוטה ג, ב. לנוכח ההבחנה בין תחילת הפסוק וסופו , ניתן להסיק כי הפסוק מתייחס הן לדין הפלילי והן לדין הממוני דומני כי ניתן להרחיב את הפרוש וההבחנה לגוף הפסוק להלן:
"לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא – זהו החלק הראשון שעניינו בפלילים.
" על פי שני עדים או על-פי שלשה עדים יקום דבר"  - זהו החלק השני שעניינו באזרחי.
נשאלת השאלה מה לעניין שני עדים בממונא? אלא שיהיו  נוכחים במעמד מתן ההלוואה וע"פ הדין המצוי יחתמו כעדים ע"ג שטר.


עדות רשע - עבריין

שנא'

לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס. [ שמות, פרק כג, פסוק א']
רמב"ם, הלכות עדות, פרק י, הלכות א-ד "הרשעים פסולין לעדות מן התורה מי שיש לו דין של רשע לפי המשפט העברי שנאמר אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס.  מפי השמועה למדו אל תשת רשע עד, ואפילו עד כשר שיודע בחברו שהוא רשע ואין הדיינים מכירין רשעו אסור לו להעיד עמו אע"פ שהוא עדות אמת, מפני שמצטרף עמו ונמצא זה הכשר השית ידו עם הרשע שאסור לבית הדין להעיד עד כשר אחד שעה שיודעים כי העד הנוסף הנו רשע אפילו שעדות הרשע היא אמת, מחשש שעדות העד הכשר תגרום לגושפנקת הרשע  להעיד במקרים אחרים או להעיד עליו  בדרך של מעשה בית דין שהוא איננו רשע  עד שנתקבלה עדותו, ואין צריך לומר עד כשר שהוא יודע בעדות לחבירו וידע שהעד השני עמו עד שקר שאסור לו להעיד שנאמר אל תשת ידך עם רשע". אסור לאדם להעיד אם הוא יודע כי העד השני הוא רשע.
שולחן ערוך, חושן משפט, סימן לד, סעיפים א-ג "


Coi בניית אתרים
   הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
דף הבית